מקור ישעיהו ל״ג:ז׳
1 הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃
פירוש רש"י על ישעיהו ל״ג:ז׳
1 הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה. הָיָה הַנָּבִיא מִתְנַבֵּא נֶחָמוֹת וְאוֹמֵר, שֶׁהַפֻּרְעָנוּת כְּבָר אֲכָלוּהוּ, וּמֵעַתָּה אָקוּם וְאֶנָּשֵׂא לְגָאֳלָם. הֵן עַל אֲרְאֵלִים שֶׁלָּהֶם, הוּא הַמִּזְבֵּחַ ישעיהו כט:א, כְּבָר צָעֲקוּ וְסָפְדוּ בְּחוּצוֹתָם וּבִרְחוֹבוֹת בִּבְכִי וְנֶהִי:
2 מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי שְׁלִיחוּתָם, שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְבַשֵּׂר שָׁלוֹם, מַר יִבְכָּיוּן, וְאוֹמְרִים: ״נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח״: